בלוג 

כשהייתי בגיל המעבר היו עולות לי לפעמים פנטזיות של בריחה. הייתי מדמיינת את עצמי אורזת תיק ופשוט נוסעת. ולא חוזרת.

מתי סופסוף אדע שאני סופרת אמיתית?

לכולנו יש סיפורים על הגוף שלנו, וסיפורים בתוך הגוף שלנו, ולכל הסיפורים יש מקום.

למה אנחנו לא מרשות לעצמנו לצייר, לשיר, לכתוב?

על טבילה במים קרים כאקט רוחני ועל התפייסות עם הגוף המשתנה

יש לי זכות להסתובב על החוף הזה עם הגוף שלי, בדיוק כמו שהוא. להוריד עכשיו את הבגדים ולהיכנס למים זה אקט של מחאה נגד תרבות הדיאטות, נגד השמנופוביה, נגד ההתייחסות לגוף כאל משהו שאמור להיראות בצורה מסוימת, במקום להתייחס אליו כאל ישות מופלאה וחכמה שמאפשרת לי לחיות, לנוע, ליצור ולפעול בעולם.

איך התקרבות מחודשת לרגעי חיינו יכולה ללמד אותנו על ההווה שלנו ועל עצמנו.

טיפים ליצירת הרגל של הליכה יומיומית

בזמן האחרון בא לי ללכת לשנ"צ. קיומי.

איך למדתי לכתוב במנות קטנות

אני אמנית. והיום אני אמנית במשבר. אמנית שהבאר שלה יבשה. איך אמלא את הבאר?

איך לקבל את זה שאני לא תמיד שמחה כשקורה משהו טוב? ואיך להגדיל את מיכל השמחה?