(307 עמ', 85 שקל + דמי משלוח, או 35 שקל לעותק דיגיטלי באתר "עברית").

"לפעמים כל מה שצריך לעשות זה לנעול נעלים נוחות, לצאת מהבית ולהתחיל ללכת"
"ללכת את כל הזמן" הוא רומן אינטימי על צמיחה מתוך משבר.
סיפור ריפוי והתבגרות של אשה שיש לו נקודת מבט מצמיחה ומחזקת על החיים כעל מארג שהכל בו קשור ומחובר ונמצא בתנועה מתמדת.

תמרה עוברת מת"א למצפה בגליל עם בנזוגה אודי וחודש אחרי המעבר, הוא עוזב אותה.
היא מחליטה להישאר, לבד, בחור הזה בגליל, וכדי לא להשתגע מתחילה לעשות הליכות בשביל מערכת.

וכמו תמיד כשמתחילים בתנועה - דברים מתחילים לקרות.
תמרה פוגשת אנשים, חווה עוד אהבה וגם עוד כאב.
החיים ממשיכים להתרחש ולהפתיע ותמרה מגלה את סוד התנועה -
גם התנועה הפיזית של הגוף וגם התנועה הפנימית.
אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא הכוח המרפא שיש בתנועה, ובעיקר בהליכה-
התנועה הכי פשוטה, זאת שכמעט כולנו עושים בלי לחשוב על זה בכלל.

איך נולד הספר?
חברה שלי נפרדה מבן הזוג שלה והייתה שבורת לב.
יום אחד אחרי שיחה איתה יצאתי להליכה.
הייתי מודאגת לגביה, כאבתי את הכאב שלה, וכמו תמיד,
אחרי סיבוב או שניים בשביל המערכת הרגשתי יותר טוב.
חשבתי איך לפעמים משהו פשוט כמו הליכה יכול לעזור, וכמה טוב היה אם גם החברה שלי הייתה עושה את זה. ואז עלה בי המשפט הזה -
"לפעמים כל מה שצריך לעשות זה לנעול נעליים נוחות, לצאת מהבית להתחיל ללכת".
"ללכת את כל הזמן" הוא סיפור שנאסף מההרים ומהחורש, מהנוף הגלילי הקרוב ומנוף חיי היומיום של האנשים שחיים בו.




"היא הלכה את כל הזמן הזה, הנמתח והאינסופי, וכשהלכה הרגישה שהשוליים המוארים של העצים הם השוליים הפרומים של נפשה, שהירוק העמוק של העצים נארג לתוכה ומרפא אותה, לאט, צעד קטן אחרי צעד קטן"

עטרה אופק, עורכת הספר / המתלהבת

איך להגדיר את הכתיבה של פאולה אנדריאה סלע? אולי כמו לחישה של סוד באוזן. כי הסיפור שלה כל כך עדין, ושקט, כמעט מתחבא, אבל כל כך חזק ונוגע ורגיש ויפהפה, שמרוב שקט ועדינות הוא גורם לך לחוש כאילו את היחידה שמאזינה לסוד הזה, שנלחש לך באוזן מתוך אמון מלא. ואט-אט נפרשת בפנייך חתיכת חיים של גיבורה שמגלה את עצמה בשקט, בסבלנות, ברגישות ובכנות נהדרת, ומבלי משים היא הופכת להיות חלק מחייך.


גילוי נאות: כמו ספר הביכורים הנפלא שלה ("רק פה לא קרה שום דבר", ידיעות ספרים), גם את הספר החדש של סלע קיבלתי ממנה כקובץ וורד במייל, ואיך שהתחלתי לקרוא ידעתי שאני רוצה "ללכת איתה את כל הזמן" – התווכחנו קצת על השם הזה, שחוטא לעברית התקנית, אבל לכי תתווכחי עם שורה משיר של אריק איינשטיין ("שיר אהבה סטנדרטי") – שהרי אין אצלה כמעט מה לערוך: הגברת יודעת לספר סיפור, ולכתוב אותו טוב. כבר בספר הראשון, כשעוד לא הכרנו, הבנתי תוך כדי קריאה שמצאתי סופרת אמיתית, מהסוג הנדיר שיודע לגולל סיפור "מהחיים" עם נשימה ארוכה ועמוקה, ואת נושמת איתה תוך קריאה ונכנסת לקצב שלה ולרגש שלה, ומבינה אותה ומזדהה איתה, ונהנית מכל רגע.


בכלל לא בא לי לספר לכם מה קורה בספר, ממילא הכל כתוב בכריכה האחורית. ארמוז רק שכמו בספר הקודם, גם כאן יש המון אהבה למוזיקה (לא פלא, פאולה היא DJ ותיקה) והמון אהבה בכלל, ושמדובר בחוויית קריאה מענגת. פשוט תקראו את הפרק הראשון באתר "עברית", ובהזדמנות תשיגו גם את הספר הקודם. יופי של מתנה לפסח, לעצמכם או לנפש אהובה, כי הסיפור הזה הוא גם סוג של יציאת מצרים 😊