הסיפור של הספר שאני כותבת
הספר שאני כותבת הוא הרומן השלישי שלי. הרעיון לספר הגיע בקיץ 2013. הוא התחיל מתמונה מטושטשת, אבל עיקשת- ששה אנשים רוקדים במסיבת טראנס בגואה בשנות התשעים. מתוך התמונה המטושטשת הגיעו הדמויות- שלושה גברים ושלוש נשים. קצת אחרי שהגיעה התמונה הזאת גמרתי טיוטא של הספר שכתבתי אז, (הרומן השני שלי, "ללכת את כל הזמן" ) .
כשאני גומרת טיוטא אני נותנת לספר לנוח בסביבות חודש וחצי, כדי שכשאחזור לקרוא אותו זה כבר יהיה מספיק רחוק ויהיה לי עליו מבט רענן.
אבל בזמן שבו הספר נח אני רוצה להמשיך לכתוב, אז החלטתי להתחיל לכתוב את הספר הזה, שקראתי לו-בינתיים- "טראנס".
כתבתי כל מיני קטעים, כל פעם מנקודת מבט של דמות אחרת מתוך השש, ואחרי חודש וחצי עזבתי את זה וחזרתי לרומן השני.
וככה, במשך כמה שנים, בכל פעם שגמרתי עוד טיוטא של הרומן השני ושמתי אותו לנוח בצד- חזרתי לטראנס. אספתי עוד קטעים. עדיין לא ממש חשבתי על העלילה בכללותה. פשוט כתבתי.
חשבתי שהספר ילווה את הדמויות לאורך החיים, לאורך השנים, ויגיע עד להווה, אבל עם הזמן דברים השתנו. למשל- אחד הגברים הפך לאישה. ראיתי מישהי במסיבה והרגשתי שהיא צריכה להיות אחת מהדמויות בספר. בהתחלה חשבתי פשוט להוסיף אותה אבל הרגשתי ששבע נקודות מבט זה כבר מוגזם,
וממילא הייתה דמות אחת שלא הצלחתי להתחבר אליה, אז החלפתי אותו בדמות של האישה הזאת.
בהמשך ירדו גם שני הגברים הנותרים.
זה נהיה ספר על ארבע נשים, והוא לא מלווה אותן לאורך כל השנים, אלא פוגש אותן במסיבה ההיא בגואה ואז יש קפיצה לעתיד, לאמצע שנות הארבעים של חייהן, לגיל המעבר.
עוד דברים התפתחו וקרו, אבל אני לא רוצה לספיילר אז אני אעצור כאן. עכשיו אתן יודעות על מה הספר שלי ומה הסיפור שלו, ואני מקווה שזה ייתן יותר הקשר לכל מיני דברים שאכתוב עליהם בבלוג הזה.
