בעד ליהנות מדברים מתוך כוונה

* הפוסט הזה הוא תרגום חופשי שלי לפוסט שאהבתי ומשפיע הרבה טוב על חיי, מתוך הבלוג RAPTITUDE של דייויד קיין

***

למרות שאנחנו יצורים שמשתוקקים לעונג, אנחנו נוטים להתעלם מהמקור הכי גדול ומהימן להנאה- היכולת שלנו ליהנות באופן מודע ממה שכבר קורה ממילא. 
למשל- את יכולה ליהנות בקלות מלהתיישב, מהרגע הזה של התרווחות לתוך כיסא נוח. אבל כמה פעמים את מתיישבת על כיסא בלי להתענג על זה אפילו קצת? כל רגע מציע הרבה מקורות הנאה, אם תוכלי ללמוד ליהנות מדברים באופן מודע ומתוך בחירה. 
את יכולה, אם זו כוונתך, ליהנות מכתמי האור על שולחן ארוחת הבוקר, מהחיבוק העדין של הגרביים על כפות רגלייך, או מהמכונית הנוסעת בצורה חלקה. כל היבט של הרגע שאת מזהה כנעים, יפה או מועיל. התענגות על הנאות כאלה לא דורשת הלך רוח מסוים, או שתנאי חייך יהיו טובים באופן כללי. נדרש רק רגע של הערכה, מתוך בחירה, של דבר טוב אחד. 
את כבר יודעת איך לעשות את זה- את יודעת איך ליהנות ממתיחה טובה, להתענג על חמימות השמש או על ניחוח של לחם טרי. אבל משום מה אנחנו לא משתמשים הרבה בכישרון הזה. 
השמיים הבהירים, הרוך של המזרון, חיבוק הצעיף. הנאות שיש להתכוון באופן מיוחד כדי לחוש בהן, אחרת לא יירשמו. לפעמים ההנאות המעודנות של החיים כן מאלצות אותך לשים לב אליהן, בגלל נסיבות הרגע. אם את נכנסת הביתה מהקור, ומישהו מציע לך כוס של תה חם, קשה שלא לשים לב כמה היא נפלאה. כל דבר בכוס התה הזאת גורם לתחושה נפלאה- הצבע העשיר, הניחוח, האדים שמחממים את פניך כשאת לוגמת. כוס תה תמיד מציעה את ההנאות האלה, אבל ברוב המקרים היא לא מושכת את תשומת לבך. נדרשת כוונה, קטנה אך מודעת- לראות את הצבע העשיר, לחוש בחמימות האדים. מתנות התה כבר נמצאות שם, מחכות לתשומת לבך. 
יכולת ההנאה החבויה הזו מתגלה בכל פעם שאת מאטה את הקצב. כבר הזכרתי בעבר כמה גמישה היכולת שלנו ליהנות מאוכל. למשל- אם תאטי בחצי את המהירות שבה את אוכלת ותפני יותר תשומת לב לאכילה, תיהני הרבה יותר מאותה כמות אוכל. הנאה תמיד דורשת תשומת לב, אבל חלק מההנאות מאלצות אותך לשים לב אליהן, ורוב ההנאות לא. 
כשאת לומדת לטפח את יכולת ההנאה שלך, את זקוקה פחות להנאות אינטנסיביות ויקרות, כי כל רגע מציע הרבה מקורות הנאה, אם את מחפשת אותם. 
הנאות הקשורות לחושים הן היותר מובנות מאליהן- חמימות החדר, ליטוף הבגדים, השמיים הבהירים, החום של הקפה, אבל את יכולה להעריך באותו האופן היבטים מעודנים יותר של הרגע- נוכחות של אדם שאת סומכת עליו, המבחר הנהדר של ספרים שיש על המדפים שלך, בקבוק המים המלא שיש איתך, היכולת שלך לכתוב ולקרוא, הגב שלך שחופשי מכאב היום. למרות שהן מעודנות- אלו חוויות ממשיות שאפשר להכיר בהן וליהנות מהן והן קיימות בשפע כל הזמן. 
הנה דרך זמינה ופשוטה לתרגל הנאה מתוך בחירה. בכל רגע את יכולה לשאול את עצמך- מה קורה כאן עכשיו שהוא נעים, יפה או מועיל?
זה עלול להישמע כמו עוד תרגיל הודיה סתמי, אבל זה לא. את לא רק מזהה משהו חיובי ואומרת לעצמך שאת בת מזל שיש לך אותו. את מכירה בתחושה הטובה בהווה, ונהנית ממנה באופן מכוון. ושוב- את כבר יודעת איך לעשות את זה. את יודעת איך לתת לקרן שמש ללטף את עורך, את יודעת איך להעריך את התחושה של התעטפות בשמיכה, את יודעת איך להוקיר נוכחות של אדם שאת אוהבת. 
את יכולה לעשות אותו דבר לגבי עשרת אלפים דברים אחרים-
היכולת לעמוד בלי כאב, כלי טכנולוגי שהופך את העבודה שלך לקלה בהרבה, הקירות שמגינים עליך מהקור, הנוכחות הזֶנית של החתולה שלך, אדיבות של נותן שירות, נשימה עמוקה, תמונה על הקיר שלך, חלון שנמצא בקוו הראייה שלך ועוד מתנות רבות מספור. 
אני חוזר ומדגיש שזיהוי המתנות אינו מספיק. אחרי שזיהית אחת, את חווה אותה ונהנית ממנה באופן מודע. את באמת יכולה ליהנות מהבגדים שלגופך, מכוס מים, מהאפשרות לבקש עזרה מחברה ולדעת שהיא תנסה לעזור. שימי לב שהיכולת להעריך את המתנות האלה אינה תלויה במצב רוח מסוים או בקיומן של נסיבות כלשהן. את תמיד מוקפת באינספור דברים חיוביים שאפשר ליהנות מהם, בלי קשר לדברים השליליים שישנם. 
כשאת עושה את התרגול הזה אל תנסי להעריך את כל הדברים החיוביים (לא שאי פעם תצליחי...). נסי רק ליהנות מאחד או שניים מהם, והמשיכי הלאה. זה יארך רגע.
אבל עשי זאת לעיתים קרובות. הפכי למחפשת עונג מיומנת יותר, אחת שנהנית ממה שקורה ממילא.
לעולם אל תיכנסי למיטה בלי להעריך כראוי את ההנאה המופלאה של שכיבה במיטה מתחת לשמיכה. 
וכך לגבי הכל, כל הזמן, לאורך כל היום כולו.