6 דקות קריאה
מישהי שתאהב איתי את הספר שלי


לפעמים כשאני כותבת קטע אני מרגישה מיד שיש בו משהו חי ואמיתי.  בהרבה פעמים אחרות אני גומרת לכתוב קטע ומרגישה שהוא סתמי, או אפילו ממש גרוע. העניין הוא שאני לא יכולה באמת לסמוך על כושר השיפוט שלי מיד כשגמרתי לכתוב משהו. 
האופן שבו אני שופטת את מה שכתבתי קשור לכל כך הרבה גורמים. איך ישנתי בלילה, כמה אני עצבנית או מוצפת, מה קרה לי ביום שלפני הכתיבה. 
כשאני מאוד מוצפת, למשל, הקול הביקורתי שלי בדרך כלל מאוד מתחזק. כשאני עייפה, או עמוסה ומוסחת – אם הצלחתי לכתוב בכלל במצב הזה- הראש שלי מעורפל וקשה לי להעריך באופן נכון. ובגלל זה מאוד תומך שתהיה איתי מישהי בתהליך. מישהי שתקרא את מה שכתבתי ותגיד לי שזה טוב. אולי יהיו לה גם הערות- "כאן את צריכה להרחיב קצת. המשפט הזה נראה לי קצת מיותר". אבל בשלבים הראשונים של הכתיבה התפקיד שלה הוא בעיקר להגיד שיופי, וכל הכבוד. לעודד אותי להמשיך. אחרת זה רק אני, עם הסרטים שלי והחרדות שלי, ובקלות רבה נבט הספר העדין הזה יכול פשוט למות. גם בשלב מתקדם יותר העיניים הטובות של עוד מישהי על הטקסט מאוד חשובות, כי בשלב הזה אני כבר עייפה מהספר, וכבר קשה לי לראות אותו ולאהוב אותו, ואז החברה או מלוות הכתיבה עוזרת לי להחזיק אמונה בכך שהוא צריך לצאת לאור, להזכיר לי למה בכלל אני כותבת אותו, לאהוב אותו במקומי (וכמובן שגם אני אעשה את כל זה בשבילה). 

ולכן כדאי שתהיה לך חברת כתיבה. אני יודעת שיש כותבות שיצרו לעצמן קבוצת כתיבה, אבל בשבילי קבוצות זה קצת יותר מורכב אז אפילו לא ניסיתי. חברת כתיבה היא מישהי שהקשר איתה סובב סביב חיי הכתיבה. האופן שבו חברות כזאת מתקיימת יכול להשתנות- אפשר להיפגש ולכתוב ביחד, במציאוּת או בשיחת וידאו. כל אחת אומרת איזה קטע היא צריכה לכתוב או לשכתב, או שכל פעם מישהי אחרת אחראית להביא תרגיל כתיבה. ואז כותבות למשך פרק זמן מוקצב, ומקריאות את מה שכתבנו. אפשר גם להיפגש לשיחה טלפונית פעם בשבוע, לדבר על איך הלך לי עם הכתיבה השבוע, לשתף באתגרים שהיו לי, בהתלבטויות שיש לי לגבי העלילה או כל דבר אחר שבא לי לשתף שקשור לכתיבה. עוד אפשרות היא להקריא זו לזו קטע מתוך מה שכתבנו השבוע, או לשלוח ערב קודם במייל ואז רק לתת משוב או להתייחס באופן כלשהו למה שקראנו. 

חברת כתיבה הופכת את המסע של הכתיבה להרבה פחות בודד. מישהי להתלבט איתה על בעיות, שתתן רעיונות כשאני נתקלת במבוי סתום בעלילה. מישהי שתזכיר לי למה אני עושה את זה או איך להתגבר על מכשולים רגשיים ופרקטיים, שתחזק ותעודד אותי ברגעים של ייאוש וספקות ובלבול. 
קשר כזה גם מאפשר לנו להישאר מחויבות- הידיעה שיש מישהי שאצטרך "לדווח" לה על ההתקדמות שלי, שמחזיקה יחד אתי את המחויבות שלי לכתיבה, תעזור לי להישאר מחויבת ולכתוב. 

כמה טיפים ליצירת מערכת יחסים עם חברת כתיבה-
 - חפשו מישהי שאתן מכירות ויודעות שגם היא כותבת. חשוב לדבר לפני שמתחילות, לעשות תיאום ציפיות ולבדוק מה הצרכים של כל אחת מכן. כדאי שלשתיכן תהיה אותה רמת מחויבות לתהליך (פחות או יותר...). מישהי שכותבת רק בפרצי השראה- צריכה לבדוק אם מתאים לה להיות מחויבת לתהליך עם עוד מישהי. 
- חשוב להיות מחויבות לזמן שקבעתן ולהשתדל לא להבריז. לכבד את הזמן ואת השותפות. 
-להשתדל לא לגלוש בזמן המפגש לנושאים אחרים, ולהישאר ממוקדות. 
-אם עולה קושי שקשור ליחסים-כדאי לתקשר את זה.

 אם תצליחו ליצור לכן מערכת יחסים כזאת- זה יכול להיות מאוד משמעותי ותומך. אני זכיתי לחברות כתיבה טובות שליוו אותי בכתיבת הספרים שלי, ואם הן לא היו- אני באמת לא יודעת אם הייתי מצליחה לעשות את זה. אז ממליצה בחום!


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.