בלוג  #כתיבה

איך לקבל את זה שאני לא תמיד שמחה כשקורה משהו טוב? ואיך להגדיל את מיכל השמחה?

איך לכתוב סיפור על דמות שהיא לא אני? והאם יש בכלל דבר כזה?

אי אפשר לכתוב, ליצור, לחיות- בלי לפגוש את המבקר הפנימי. אבל אפשר לבחור איך לפגוש אותו כדי שהקשר איתו לא יחסום אותנו.

את מרגישה סיפוק פרוע, לא מובן, כשאת מצליחה להכין ארוחה מהשאריות שיש במקרר

אלה החיים הכי טובים שקיבלתי. אני יודעת את זה למרות שלא ממש זוכרת גלגולים קודמים.

לפני שנים, כשהתחלתי לכתוב ברצינות, גיליתי שאמנות הכתיבה היא בעצם אמנות הישיבה לבד בחדר, או לחילופין- אמנות ה-"תחת על הכסא". שכתיבה- בניגוד לדימוי הרווח- לא קורית רק מתוך פרצי השראה.

זה התחיל מאיזה אדום חזה שבא לבקר אותי הרבה כשישבתי במרפסת המוקפת אלונים וכתבתי. ובמיוחד כשלא כתבתי.