מערך התמיכה שלי

ספר מתחיל ברעיון. וגם כשכבר יש מילים כתובות על דף, או על מסמך במחשב, כתיבת ספר היא מסע וצריך הרבה אמונה ונחישות כדי להפוך אותו מפוטנציאל למשהו ממשי. 
כדי לחזק את החיבור שלי לספר, להרחיב את המקום שהוא תופס בחיים שלי, בעולם המציאות, אני יוצרת לעצמי מין מערך תמיכה, שחורג מעבר לזמן שבו אני יושבת וכותבת.
מערך התמיכה הזה מורכב, למשל, מפלייליסט השראה שמחבר אותי לספר ולדמויות, ממקומות מסוימים, וכמובן מאנשים שתומכים בי. 
אחד המרכיבים החשובים במערך התמיכה שלי הוא ספרים.
ספרים נותנים לי תמיכה משני סוגים-
1. ספרים על כתיבה ועל יצירתיות.
הנבחרים שלי בקטגוריה הזאת הם "ציפור ציפור" של אן לאמוט, "קסם גדול" של אליזבת גילברט ו"הזכות לכתוב" של ג'וליה קמרון.

איך אני משתמשת בתמיכה הזאת? לפני סשן כתיבה, ובמיוחד כשלא בא לי לכתוב, כשאני מרגישה חסומה, אני פותחת את אחד מהספרים האלה וקוראת קצת. רק קצת. אני לא מתחילה לקרוא במקום לכתוב, למרות שזה מפתה :-)  פסקה, פרק..
 הקריאה בספרים האלה מזכירה לי למה בכלל אני עושה את זה, למה זה חשוב לי. אני נזכרת שהפחד הוא טבעי, שאני לא היחידה שמרגישה אבודה במסע הזה, או איך להרפות מפרפקציוניזם... ואז ניגשת לכתוב.

2. ספרים שמשהו בהם דומה לספר שאני כותבת.
זה יכול להיות קשור לצורה (גוף שלישי, ארבע נקודות מבט, ספר שכתוב כולו במכתבים), לז'אנר- ספר מתח, רומן היסטורי, או- כמו במקרה של הספרים שאני כותבת- ספר על מערכות יחסים ועל החיים...
 לפעמים הדמיון קשור איכשהו לתוכן- ספר שמתרחש בירושלים, ספר שהגיבורה שלו היא אלמנה או שילוב של כמה מרכיבים. 
בספרים האלה אני משתמשת בצורה אחרת- כשאני תקועה עם קטע מסוים, למשל- דיאלוג חשוב בין שתי דמויות שאני צריכה לכתוב, אני נעזרת באחד מהם כדי לקבל השראה. לפעמים אני ממש מחקה את איך שזה נכתב שם (אחר כך בעריכה זה ישתנה, אבל זה נותן לי נקודת פתיחה ופשוט דוחף אותי לכתוב..).

גם אם אתן עדיין לא כותבות ספר, מזמינה אתכן לחשוב על זה, להיות עם זה, לשאול את עצמכן ולחפש.
להיזכר בספרים שקראתן, על ספרים שבהשראתם הרגשתן שגם אתן רוצות לכתוב ספר.
להכין לעצמכן את מערך התמיכה שלכן, שיחכה לכן.