איך לעשות שזה יהיה כיף

 הבוקר כשהתיישבתי לכתוב, הראש שלי היה מלא במחשבות מתרוצצות, והרגשתי משהו כבד ומהודק בחזה. נשמתי עם זה קצת ושאלתי את עצמי: איך אני עושה שזה יהיה כיף? התשובה הגיעה מהגוף. הוא רצה לרקוד. אז רקדתי, שיר אחד, ובאמת היה כיף. 

אחרי הריקוד התיישבתי במרפסת האחורית. 

הבנתי שעכשיו כשהתחיל הסתיו (העונה האהובה עלי...), לא כיף לי להיות סגורה בחדר, ושיהיה יותר נחמד לשבת בחוץ, מול העצים. 

שמתי לי פסנתר באוזניות (עוד משהו מרגיע שעושה לי תחושה נעימה של בועת יצירה ומפקס אותי) ופתאום הכול נרגע קצת. 
ואז עברתי לספר. קראתי את הקטע של המסיבה (הקטע הראשון של הספר, שאני עובדת עליו עכשיו), וכתבתי קטע של איילת (אחת הדמויות).  
מדהים איך יש בי את החלק הזה שפשוט מבועת מהכתיבה, וכל הזמן מנסה להתחמק. ואז, ברגע שאני כותבת, אני נזכרת שזה כיף. כתבתי לעצמי משימה למחר- להבין מה קורה לדפי בלילה של המסיבה, ולכתוב את זה. והלכתי לחגוג.